ספרות בדיונית וג״ג

מסעו אישי של גיאוגרף לנבכי הספרות הפנטסיה

פרופ‘ יורם בר–גל, גיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

דברי פתיחה לכנס: “פנטסיה ומציאות – ייצוגים של עבר, הווה ועתיד“, 2008

רק לאחרונה פורסם בכתב העת היוקרתי SCIENCE כי חוקרים בשבדיה, בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ומודלים מסובכים קראו תגר על התיאוריה המתייחסת למבנה הפנימי של כדור הארץ הקיימת כבר עשרות שנים. יותר ממאה ועשרים שנה לפניהם, הציב ז‘ול ורן סימני שאלה על התיאוריות האלה שרווחו בימיו. אירוע שבו סופרים של מדע בדיוני ופנטסיה קוראים תגר על תפיסות מדעיות המקובלות בימיהם, אינו חד פעמי. הוא מתחבר למגוון רחב של תחומי מחקר מדעי המנסים להסביר ולחזות תופעות טבע ואדם הנאלצים לשנות הנחות יסוד מפעם לפעם, ולחזור לאמיתות שכבר רמזו עליהם סופרים ויוצרים.

הדיסצפלינה של הגיאוגרפיה עברה טלטלות גדולות מבחינת תפיסת העולם, כלי המחקר ושיטות המחקר בניסיון לתת הסברים מדוייקים לנעשה על פני כדור הארץ. בעיקבות מהפכה דרמטית בשנות הששים והשבעים, הייתה תחושה כי נמצאו הכלים והשיטות לפענח את הנוף והתנהגות התופעות האנושיות והטבעיות בו. כחוקר שצמח וגדל לתוך עולם זה, נוכחתי במשך הזמן, כי המודלים וההסברים שפורסמו חדשות לבקרים, חוזרים על טיעונים שנאמרו כבר עשרות שנים קודם אצל סופרים המתארים עולמות מדומיינים. פעמים סופרים אלה חידדו את המשמעויות המרחביות הרבה יותר מאשר אנשי המדע.

נביא שתי דוגמאות:

בשיח הישראלי שהתפתח בשנים האחרונות ובעיקר לאחר מלחמת לבנון השנייה, מתחדד הפער בין איזורי הנגב והגליל ובין מרכז הארץ. כאילו מדובר בשתי מדינות שונות, עד כדי כך שיש שמדברים על “מדינת תל–אביב“ לעומת שאר הארץ. הרעיון של הפער בין המרכז לפריפריה מהווה אבן ייסוד בסיפור הנפלא “הקוסם מארץ עוץ” של פראנק באום. הפער בין החברה העשירה בעיר האיזמרגד, לעומת תיאורי הפריפריה הענייה מהווים דוגמה מצויינת למודל “מרכז ופרפריה” שנוסח ותואר בדיסצפלינות מכובדות כמו גיאוגרפיה, כלכלה, מדע המדינה או סוציולוגיה. האם מיקסם השווא של “הקוסם הכל יכול” אינו דומה לבועות הכלכליות והחברתיות שאנו חיים בתוכן? האם סיפרו של פרנק באום לא הצביעה על תהליכים מרחביים אלה עשרות שנים לפני החוקרים?

העולם הפנטסטי שברא ג.ר.טולקין בספריו, כמו בספר ההוביט, הוא עולם עשיר מגוון ומופלא. לצד יצורים מוזרים, שדים, גמדים ומפלצות הוא מציין ומדגיש תובנות על החברה האנושית. כך לדוגמה כחוט השני מעלה טולקין את יחסי הזמן בין ההווה לעבר – האחד הוא תולדה של השני. וכך גם האירועים שנראים כפנטסטיים גם בהם ישנה סיבתיות, אף אם היא נראית מופלאה במבט שיטחי. אמיתות פשוטות אלה של יחסים בין תופעות זמן במרחב נעלמות פעמים רבות מעיניהם של חוקרי המרחב העוסקים בהווה או מתכננים את העתיד. גם טולקין משתמש במודל המרכז והפרפריה לתאר את היחסים בין ארץ ההוביטים הטובים “וארצות השממה” של הייצורים הרשעים – תאור אתנוצנטרי האופייני לתפיסות נוף בתרבויות שונות – כמו התפיסה הציונית והיהודית ביחס לארץ ישראל.

העושר העצום של ספרות הפנטסיה – מהמיתולוגיות הגדולות במזרח, דרך הספרות הקלסית כגוליבר או אליס בארץ הפלאות ועד הספרות הפנטסית העכשווית – יכולים להעשיר לא רק את דימיון הקורא, אלא גם למקד תובנות ולחשוף תהליכים החומקים מעיניהם של אנשי מדע בדיסצפלינות שונות. מתוך רעיונות אלה, יצאנו לארגן את הכנס הנוכחי “פנטסיה ומציאות – ייצוגים של עבר, הווה ועתיד“, בתוך מסגרת רבתחומית ופתוחה כחלק מהיחסים ההדדיים בין הקהילה המדעית ובין קהילות אחרות.

יש לציין שכנס זה

הוא המשך מבחינה רעיונית וארגונית של כנס שנערך לפני כשנתיים באוניברסיטת חיפה שנקרא: “ייצוגים של מדע – מסע מדעי–ספרותי בעיקבות ז‘ול ורן” (מאי 2006). הכנס על זול ורן, לא היה יוצא לפועל ללא התרומה העצומה מידיעותיו וניסיונו היוצא דופן של ד“ר צבי הראל ז“ל, מתימתיקאי מהטכניון וחברת י.ב.מ, שנחשב על ידי הקהילה הבינלאומית כדמות החשובה והמשפיעה ביותר בנושא, והלך לעולמו לפתע בדמי ימיו לפני ימים אחדים. רוח השילוב בין אנשי המדעים ובין הספרות הבדיונית והפנטסית שדגל בה צבי הראל, מהווה נר לרגלי ארגון הכנס הנוכחי על “פנטסיה ומציאות“.