קיצור קורות חיים
1959-1897
סיפור חייו הכללי של נתן שלם סוכם על ידי חבריו מנוער, שעלו איתו מסלוניקי לירושלים לפני מלחמת העולם הראשונה דוד בנבנישתי, ומשה אטייאש. עם זאת לאחרונה נחשפו יומניו האישיים והמקצועיים שאותם כתב מנערותו ועד מותו. בהם פרטי פרטים על חייו, עבודתו וסביבתו החברתית. יומנים אלה וכן ארכיונו המדעי העשיר מאירים מחדש את האיש ובני תקופתו
לאחר מותו כינסו חבריו חלקים גדולים מעבודתו המדעית והפובלציסטית בשני ספרים: נתן שלם, אסופת מחקרים בידיעת הארץ, 1973, וכן בספר נוסף על מדבר יהודה. בהקדמה חבריו מספרים את קורות חייו
נתן גדל בסלוניקי, בקהילה יהודית שהייתה בשיא תפארתה. תחילה הוא קיבל חינוך מסורתי, אך בהמשך נחשף להשכלה הכללית, בעיקר בזכותו של המורה ד”ר יצחק אפשטיין, שנטע בו את אהבת השפה העברית, הטבע והנוף. בשנת 1914, נשלח נתן שלם עם קבוצת נערים מסלוניקי לירושלים ללמוד בבית המדרש למורים. את תקופת מלחמת העולם הראשונה והכיבוש הבריטי של הארץ הוא עבר בירושלים, ועם תום לימודי ההוראה הוא יצא ללמד במושבה סג’רה, וחזר לירושלים 1919, ונסע ללמוד גיאולוגיה בפירנצה. לאחר כחמש שנים חזר לארץ עם תואר דוקטורט, וניסה להתקבל כחוקר באוניברסיטה העברית (1925). לשם פרנסתו, המשיך לעבוד במוסדות הוראה שונים בעיקר בגימנסיה העברית ברחביה. הוא לימד את מקצועות הטבע, הכימיה והפיסיקה, וכן את הגיאוגרפיה. הוא עודד את תלמידיו לצאת לטבע, ולהתבונן בנוף הארץ. כמו כן, הפיץ את “ידיעת הארץ” בקרב הציבור הרחב- הוא היה מהמייסדים והרוח הפעילה של “אגודת המשוטטים”. בטיוליו עם התלמידים, וכן בסיורי המשוטטים, הוא אסף אינפורמציה, ערך תצפיות גיאולוגיות ובוטניות, מדד נתונים שונים, ואסף דוגמאות של סלעים. לשם העמקת ידיעותיו ומחקריו, יצא מדי שנה לאיטליה, בדק את מאובניו ואבניו, כתב מאמרים מדעיים, והשתתף בכנוסים מקצועיים, בהם נחשף למקצוע נוסף הגיאוגרפיה. באמצע שנות השלושים יצא ללונדון למשך שנתיים להשתלם בגיאוגרפיה בקינגס קולג
מאמציו להיכנס לאוניברסיטה העברית נתמכו על ידי סולתה ושמנה של העילית הספרדית בארץ, ובראש ובראשונה על ידי ליאון ריקנטי, שהגיעה לידי התנגשויות מילוליות עם ראשי האוניברסיטה במשך כעשרים שנה. הם חשו כי קיימת אפליה על רקע עדתי, שמנעה מאחד מבכירי החוקרים בן עדתם להתקבל ל”מעוז האשכנזי” האוניברסיטה העברית. רק בתחילת שנות החמישים (1953/4) נתן שלם זכה להכרה מקצועית מסויימת, כאשר בעקבות שינויים פרסונאליים בראשות “המכון הגיאולוגי הממשלתי הישראלי”, התקבל לעבודה והועמד בראשה של המחלקה למחקרים ב”גיאולוגיה רצנטית”, שעסקה במחקרים סיסמיים ומחקרי הגיאומורפולוגיה של הרביעון. הוא קלט את הסיסמוגרפים הראשונים של מדינת ישראל, והמשיך במחקר הגעשות והסיסמיות עד מותו. ממחלקה זו התפתח לימים המכון הגיאופיסי של מדינת ישראל