השטפון בטבריה 1934

השטפון בטבריה, מאי 1934

תיאור וניתוח גיאומורפולוגי

Tiberia1934-4נתן שלם התעניין לא רק בדינמיקה של העבר הגיאולוגי, אלא גם הדינמיקה של הנוף בהווה, כפי שאפשר לראות בחיבורו הגדול על השטפונות באזור המערבי של הכנרת (ראה: אסופת מחקרים, עמ 135-83). חיבור זה, יכול לשמש דוגמה לגישתו הבין תחומית, ולתפיסתו הדינמית; זהו מאמר גיאוגרפי קלסי על שטפונות, גורמיהן ותוצאותיהם. בשנת 1934, התחוללו מספר שטפונות בטבריה, והגדולים שבהם הוא השטפון של חודש מאי, ולאחריו היה שטפון נוסף ב 11 לנובמבר של אותה שנה

בימים 16-11 למאי 1934, התחוללו בארץ סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ. היום הגשום ביותר היה ב 14 במאי, הוא היום בו התרחש השטפון הגדול בטבריה. לשטפון אחראי מספר נחלים קטנים אך תלולים היורדים ממדרונות הבקע המערבי, ואשר ניקוזם לים, הוסט לתוך תעלות בטון בשולי העיר העתיקה של טבריה, ליד גן העיר

לאחר שהוא הסביר את הקשרים בין האקלים ובין הנוף ביחס להיווצרות השטפונות, “נסחף” נתן שלם לתיאורים הממחישים את תהליך השטפון, שלב אחרי שלב. בשפתו העשירה, תאר את המראות בטבריה: “ביום ב’ לשבוע, בי”ד במאי [1934], לאחר 11:30, החלו לרדת בטבריה טיפות גדולות של גשם סוער, המלווה רעמים וברקים הגשם החזק ערך לא יותר מ 20 דקות. לאחר שליש השעה בערך, הגיעו לעיר התחתונה מי הקטסטרופות הראשונות. בכל מקום זרמו מים עכורים כטיט נרוק, שהיה ברובו סחף של התמקמקות [בליית] הבזלת

במקום חיבורן של התעלות, הוסעו על ידי מי הזרמים חלוקי סחף מרובים, ובניהם אבני בזלת בנות 8-5 טונות במשקלן, וצרורות עגולים, קטנים של אבני גיר שרבצו בשיפולי ההר מתחת לסחף הבזלת […] העיר נשטפה כולה, הרחוב הראשי היה מלא חצץ ועפר, שנגרפו משולי הגבעות הסמוכות אפשר לשער שהפתעת השטף הזה גרמה בהלה איומה בעיר התחתונה. מי השטפון שבאו בהיסח הדעת למלא כל שוחה שבעיר, לא נתנו לתושבים שהות לסגור אפילו את חנויותיהם. רבים עלו לגגות, ואחרים נאחזו בסבכות החלונות מכונית משא אחת שהוצפה על ידי המים והובאה העירה, נכנסה לחנות ששם הסתתרו שמונה אומללים במצב יאוש גמור. המרכבה שהובאה לשם, כאילו על ידי ההשגחה, הצילה את הנטבעים שני זקנים “הפליגו בסירה” על גבי מכונת תפירה גדולה

Tiberia1934-1נתן שלם ניסה להעריך את עוצמה השטפון שהגיע מאגני הקוות בשטח של 9-8 קמ”ר, ולפי חישובים של גשם וספיקה, הגיע למסקנה כי עברו באפיק כמות של כחצי מליון מע”ק מים, במשך 40 דקות, ובממוצע 165 מע”ק לשניה. אחד האפיקים הגיע לפי חישובו לעומק של 2.5 מ’ מים, ולרוחב של עשרות מטרים

הנזקים שנגרמו לטבריה העתיקה, קשורים למבנה העיר, סמטאותיה הצרות, חסימת הניקוז לים על ידי החומות, והניקוז המלאכותי של החפיר, סביב החומות שלא היה בנוי לקלוט מי שטפונות. לאחר שטפון קצר בשנת 1925, בנו תעלות ניקוז אחדות מבטון, אך גודלן היה קטן והן לא מלאו את תפקידן בזמן השטפון של 1934. סך הכל נהרגו בטבריה בזמן השטפון 32 נפש, וכ 100 אנשים נפצעו. נהרסו 200 בתים, וכ 400 משפחות ניזוקו מהשטפון, חציין יהודיות, וכל זאת בעיר שגודלה 10 אלפי נפש בלבד. מחצית מחנויות העיר ניזוקו, ומעשה רב החלק העתיק של העיר הושמד. בנוסף לכך ניזוקו הכבישים, הגשרים. כסיוע בניקוי הבוץ, הוזמנו 800 פועלים לטבריה לניקוי הרחובות, ועוד 120 חיילים שסייעו לניקוי החפיר מהבוץ

Advertisements