חבורת המשוטטים

חבורת המשוטטים

אגודת משוטטי ארץ ישראל

בשנות העשרים התארגנו חוגים שמטרתם היתה לסייר בארץ, ובראשם עמדו פנחס כהן בחיפה, דוד בנבנשתי ונתן שלם בירושלים, שהקימו את “חוגי המשוטטים”.וכך תאר ב- 1927, נתן שלם את מטרת הסיורים של  אגודת המשוטטים

הטיולים כחלק מן הספורט מפתחים את השרירים, מסייעים להתגבשותם של האופי והרצון, והחינוך הפיסי המתקבל על ידי השמוש בהרים הוא הטהור והנשגב שבכל החינוכים הפיסיים. הצלחתו של חינוך זה תלויה בהרבה בסיפוק הדרישה האינטלקטואלית המתקבלת ממגוון השיטוט בהרים ובעמקים. מפתח את הרגשות ומעורר את המחשבות, והוא מראה בעליל את הקשר העז והאורגני שבין הטבע, מדעיו ותולדותיו, עד שיכולים אנו לומר בבטחה, כי בית הספר של המרחב משלים באופן הרמוני את הקתדרה של המדע. בית ספר כזה שואפת להיות אגודת המשוטטים

tyol-desert1

המשוטטים שאפו לייסד בירושלים “בית מרכזי אשר ממנו תצא תורה לתיירים ולסיירים ולשוכני האהלים על פני הארץ. בית שיכיל גם ספריה מקצועית, מפות, דיאגרמות, יומני טיולים, אוספים טבעיים, גיאוגרפיים, ארכיאולוגיים, אתנוגרפיים, ציוריים, אלבומים, תמונות נוף, חומר להרצאות, לשיחות ולסיפורים”

ברעיון זה היה גרעין ראשוני, שהגשמתו נדחתה בעשרות שנים, עד שהוקמו בירושלים “מוסד בן צבי”, ובתל אביב “יד אבשלום”. מתוך דיווח שסיכם את פעולת “אגודת המשוטטים”, בשנת תרצ”ה (1935). ניתן ללמוד על היקף פעולתם, בירושלים נערך סמינריון להכרת העיר, השתתפו בו 25 איש. בפגישות השבועיות ניתנו הרצאות על תולדות ירושלים, על הטופוגרפיה שלה, החפירות ותוצאותיהן, וכן נערכו טיולים בכל רחבי העיר. המרצה העיקרי היה דוד בנבנישתי. באותה שנה נערכו עשרה טיולים רובם בני יום אחד, אבל היו גם כאלה של ארבע ימים ויותר: הגליל העליון, הנגב, הגולן, פטרה ועקבה, בית אל, בית גוברין ולכיש, יטא ואשתמוע, ברכות שלמה, עין כרם ובית ג’לה, שילה

הסיורים עם “המשוטטים” היוו לנתן שלם סיבה טובה לסכם ולפרסם את חוויותיו בכתובים. בין השנים 1927-1945, כתב רשימות בעיתונות העברית המתארות את המסעות וההרפתקאות רוב המאמרים התפרסמו בעיתון “הארץ”, אך גם בעיתוני “הבוקר”, “דבר”, ובירחונים שונים. מתוך כתבות אלה ניתן ללמוד על פעילות “המשוטטים”, מטרותיהם והשגיהם השונים

אפשר אולי לראות הקבלה מסויימת, בין “תרבות הנדודים העכשווית” של הצעירים הישראליים ברחבי העולם, לאחר שירותם הצבאי, ובין “המשוטטים” כפי שנתן שלם תיעד אותם: הם חבורת צעירים המגלים או “מגלים מחדש”, תרבויות ונופים, חווים את המקום, בוחנים סיבולתם הגופנית והנפשית. לכן, כתבותיו ודיווחיו בעיתונות, דומים לכתבות הנהוגות בימינו אלה בכתבי עת מתמחים במסעות “התרמילאים” למקומות נידחים

 אהבת השיטוט ברחבי הארץ, היה אצל נתן שלם מוטיב מרכזי בהוראת הטבע והגיאוגרפיה, במוסדות השונים בהם לימד במשך השנים. הוא היה יוצא עם תלמידיו לשטח, בתדירות גבוהה, לפעמים כל שבוע, ודירבן אותם לאסוף צמחים, בעלי חיים וכלי צור. הטיולים בטבע, ואיסוף אוצרותיו, השאיר חותם בתלמידיו לכל חייהם, הם הנציחו חוויות אלה בכמה הזדמנויות. כך לדוגמה כאשר רואיין רחבעם זאבי (גנדי) הוא מספר כי נתן שלם הקים חדר טבע בגימנסיה העברית, ובו אוספי סלעים, חי וצומח של ארץ ישראל, וקירב את תלמידיו לעולם ידיעת הארץ, התנ”ך והטבע של הארץ. על פי דבריו של גנדי, השתמש נתן שלם בדמיון רב, ובפנטזיות שידברו אל ליבם את חדר הטבע הוא החזיק על ידי תרומות שאסף מהתלמידים, חצי גרוש מנדטורי, שהובאו ביום ששי, כמו התרומה לקק”ל. ותלמידיו חיברו שיר לכבוד, וגנדי דיקלם אותו, לאחר כששים שנה: אם שלם תשלם לד”ר שלם, חצי גרוש שלם בשביל חודש שלם, תקבל ציון שלם מן הד”ר שלם

AMAI_cover

 באדיבות: בני בדרשי

Advertisements