יומני שלם

יומני נתן שלם

1959-1914

yoman-londonתמצית קורות החיים של נתן שלם, מסתירה כאמור פרשת חיים סוערת, תוססת, עשירה בייצרים וביצירתיות. חיים של אדם שניתן לכנותו “בוהמיין אקדמי”, “אינטלקטואל מורד”, ששואף מצד אחד להיות חלק מהממסד, אך באותה העת מרדן בחשיבתו המדעית. מתוך יומניו מסתמנת אישיות חסרת מנוח, המשלבת בתוכה בצורה מטאפורית, את דמויותיהם של “אודיסאוס הנודד ודון קישוט” מבחינה מדעית. זאת אפשר ללמוד מתוך יומניו המפורטים, אותם כתב באדיקות כפייתית. הצורך לתעד בכל יום ובכל שעה את מעשיו במשך עשרות שנים, מעוררת את השאלה מה טעם מצא בכתיבה זו? מה הניע אותו לתעד פרטים איזוטריים לצד אירועים היסטוריים. ועל כך הוא העיד ביומניו פעמים רבות, לדוגמה

20.11.1938 “חושבני שיומני זה משמש לי כאותו כומר שאליו פונות הנוצריות להתוודות על חטאות נעוריהן. ברגע שאני יושב לרשום בו מילים מספר, הרי עלי להתרכז ולמסור לעצמי דין וחשבון ממעשי. הנה כי כן היום עלי להתלונן על עצמי במידה רבה, משום שעדיין לא למדתי את ערכו של הזמן. בסך הכל למדתי היום רק שעתיים. בעת שהיה ברשותי כל היום כולו של כ”ד שעות, ומה עשיתי בו? בראש ובראשונה התענוגות מאהבה של רות, ואחר כך שינה כבדה, ולבסוף התעסקות בעניינים רבים חוץ מלימוד”.

1.9.1950 ועוד דבר אחד למדתי היום: בעיית כתיבת יומני. כפעם בפעם אני שואל את עצמי, לשם מה אני כותב את יומני? מה יתן לי יומני זה? כמובן שאיני מפסיק בכתיבה, גם אם איני יודע לשם מה אני כותב? אני כותב מתוך דרישה נפשית וחסל. אבל היום ראיתי שיש גם תועלת מעשית בכתיבה זו: התיאור החי של הגשם והשלג בפברואר 1950, נלקח מתוך הרשימות שרשמתי בשעת מעשה ביומני […] התועלת הגדולה שיש לי ממנו [מהיומן] הוא ריכוז עצמי, וביחוד בשעות של אי קביעות נפשית וחרדות לבאות. אני מרגיש תמיד הרגעה רבתי לאחר מסרי ליומני את המתרחש בעולמי. אני כותב אותו משום שאינני יכול להגמל ממנו

14.12.1951 יומני הוא לפי שעה הידיד הנאמן והטוב ביותר שלי. אליו אני פונה בכל מאורע קטן או גדול בחיי היומיומיים. וככה רווח לי לאחר דיכאון נפש. או שהוא מעודדני לעבודה ולהתמדה כשאני כלי ריק מחמת התרשלות והשחתת זמני מכאן התמסרותי הנאמנה לו, בהיותי כרוך בו כתינוק בכרעי אמו

mazonהצורך, איפוא, בכתיבת היומן היה פנימי. ליומן היתה “אישיות” בפני עצמה – אליה פנה, כתב והתייעץ. היומן שימש לו כראי לחייו ולחיי הסובבים אותו. עם זאת נתן שלם הפיק תועלת מעשית מיומניו, מאחר ובהם תיעד את תצפיותיו ויכול היה לחזור ולהשתמש במידע במחקריו וכתבותיו הפובלציסטית. לפעמים נוצר רושם כי כתיבת היומן מצטרפת לתכונה רחבה יותר באישיותו האספנות, המיון והקיטלוג, שעליהם כתב

24.3.47 “הבוקר השכמתי מפני שלא יכולתי לשהות יותר במיטתי. יצאתי לרגע אל גזוזטרי וראיתי את שפע הטל, וגעגועים עזים תקפוני לחקר זה. ראה ראיתי שכאילו הפסדתי משהו בזה שאינני רושם עוד ‘נתון’ ועוד ‘נתון’. ממש כמו שמצטער על שאיני אוגר עוד לירה ועוד לירה. כנראה יצר האגירה טבוע בנפשו של כל אחד, ואני האגרן הגדול מאז עמדתי על עמדי: צמחים, חיות, מאובנים, כלי צור, אבנים טובות וכו’ וכו’. רואה אני כעת שהעברתי את יצרי זה לאגור נתונים, וכעת גם כיוון זה נחלש והולך ויש לכוונו לאגר כתיבות מאמרים

חשיבות היומנים היא בראש ובראשונה בשיחזור חייו הפרטיים לאורך השנים, המאפשרים מעקב גם על חיי החברה שבה היה מעורב. נראה כי בכמה חלקים, ישנם ליומנים אלה חשיבות שהיא מעבר לחשיבות האישית, אלא מקבלים מעמד של מסמכים בעלי חשיבות היסטורית לאומית. הדבר ניכר במיוחד בתקופות גורליות לישוב בארץ, כמו בזמן מלחמת העצמאות. בתקופה זו, נתן שלם שגר בירושלים, ברחביה, מתאר מנקודת מבט אישית את החששות, הפחדים, השמחות והאירועים של המלחמה כפי שהוא “האדם הקטן”, חש בה. כך לדוגמה, תיאורי המצור על העיר, נושא המזון ההולך ופוחת, סחר החליפין במוצרי אוכל, בעיות המים, הנפט…לצד אירועים גדולים ומרכזיים בחיי העיר מתוארים בהרחבה. כאן מתגלות פינות נסתרות של חיי היום-יום, כמו השמעות, הבדיחות, יחסי השכנים והתקוות שליוו את היווצרותה של המדינה

yoman1942מבחינת מקצועית – יומני השדה הרבים שהשאיר נתן שלם, מלאים רישומים של תצפיות, חתכים גיאולוגיים, תיאורי כלי צור, טיוטות של מפות, שרטוטי שדה שונים, שיש בהם חומר רב למעוניין להתבונן על מקומות אלה, כמעט מכלי ראשון, של “כתבן אובססיבי

Advertisements