רעש האדמה 1927

תיעוד וניתוח רעש 1927

עדויות מהיומנים ומהעבודה המדעית

התעסקותו של נתן שלם ברעשים, היתה חלק מהתעניינותו הכללית בנוף הארץ ישראלי, ובתהליכים המעצבים אותו. רעש האדמה שפקד את הארץ בשנת 1927, נחשב לרעש החזק ביותר במאה העשרים, ונזקיו היו רבים. נתן שלם היה בין הגיאולוגים הבודדים שהיו בארץ בזמן הרעש, ותיעד ביומנו את הרעש, וכן סייר וצילם וכתב מאמרים בנושא שפורסמו בשנים שונות, כ- 1940,1928. על פי מסקנותיו, שהתבססו על ניתוח מאקרו-סייסמי, מוקד הרעש היה בצפון ים המלח, וזה בניגוד למוקד הרשמי שנקבע בגשר דמיה על פי הרישום של הסייסמוגרפים. חוקרים מאוניברסיטות בן גוריון וסטנפורד, קליפורניה לא הכירו את עבודתו, ולאחר מאמץ מחקרי, “תיקנו” את מוקד הרעש הרשמי, והעבירו אותו דרומה לאזור ים המלח , שבו כאמור מיקם נתן שלם את הרעש – שבעים שנה לפניהם!!. (ראה: אבני, 2001, אופקים בגיאוגרפיה) להלן, פרטים מיומנו על הרעש וכתיבת המאמר, וכן תמונות שצולמו במקומות שונים, ומפת הרעש שפירסם

 יום ב’ 11.7.1927 . חזר החום לסוורו הרע, ויעבור שוב את גבול השלושים. אולם קרוב לשעה ארבע, ירעדו מוסדות תבל ורעשה ירושלים. המהומה והמבוכה היתה גדולה. בתים רבים נהרסו או שנסדקו ונפתחו פרצים. יש פצועים ומתים. מספרים מדוייקים אין עדיין, אבל מספרים שבסביבות ירושלים האסונות גדולים יותר. הנני מחכה בכליון עיניים לידיעות שתבואנה בעיתונים

יום ג’ 12.7 . ליל נדודים נורא. נעורתי בכל רבע שעה בבהלה ופחד, בחושבי כי הבית נפל תחתי, וכי הפסל, פסל השיש, נפל ארצה וישבר. מה שמחתי, כשהעיר היום, למצוא את הכל עומד על מקומו בשלום

במשך היום לא קרה מאומה, אולם המון העם נרגש מאוד, ואגדות כבר מהלכות בעיר. רב הקהל מספר בשמי שצריכה להיות עוד רעידה. קיבלתי מכתב מחוה, אבל אין כלום עדיין בקשר עם הרעידה

יום ד’ 13.7.1927 . אין כל חדש זולת שקט הלבבות. המהנדסים יצאו זכאים ברעש הזה. ידיהם עתה מלאות עבודה. הנה כי כן רואים שבכל מה שעושה האל, לטובה הוא עושה…לא אלך לטייל, ותחת זאת אכין מאמר קומפלטיבי על “הרעש” בכלל, אשר אשלחו למערכת “הארץ”. פורסם בעיתון שבוע לאחר הרעש,19.7.1927

יום שבת 16.7.1927 .את שעות הבוקר הקדשתי לתרגום הפרק “רעידות האדמה” של אמיל ההוג. קצרתיו, ובדעתי למסרו לעיתון. אני חותם עליו בתור נ.ש. אף כי איני שבע רצון כלל מן העניין, כי סוף סוף המאמר אינו מקורי. אולם בהתחשבי עם המצב, שהרי גם ההוג עצמו עשה קומפילציה, אני מסתפק בחתימת נ.ש. אולם, אין כוונתי לכתוב את מאמרי הגיאולוגי בדרך זו. דבר זה עשיתיו בשביל הקהל. אם אצטרך לכתוב מאמר שני על “הרעש בארץ ישראל”, אז אחתום את שמי עליו נ. שלם, כי פחות או יותר יהיה מקורי

יום א’ 17.7.1927 . יום אבל, אבל לא הרגשתי בו בגלל הלימודים הרבים. בבית הספר למסחר למדו כרגיל, ורק בגמנסיה למדו רק בשעות הראשונות היום בבוקר רעשה ירושלים עוד פעם, אבל הרעש היה הפעם חלש מאוד ורק אחדים הרגישוהו, ואמנם בעיר קמה בהלה גמורה

בשבועות הבאים, עסק נתן שלם בסידורים הקשורים ליציאתו לחו”ל, השגת ויזות וחידוש הפספורט, וכן הגשת תלמידיו לבחינה החיצונית לכימיה. ביום ה’ 4.8.1927, יצא ברכבת לאלכסנדריה, ועלה שם על האוניה “וינה” שהפליגה לאטליה. לאחר ארבע ימים, הגיע לטריאסט, ומשם נסע לעיר מוודנה מחוז חפצו, ומיד החל בעבודה בנושא הרעש, שהתרחש חודש קודם לכן, וכתב ביומן

יום ו’ 12.8.1927 .מחר בדעתי לגמור את המאמר. זוהי עבודה קצרה וקלה, קומפלטיבית בכללה, אבל נחוצה בשביל האיטלקים, למען ידעו ממה שנעשה בארץ. חלקתי את המאמר לשלושה חלקים: להקדמה סקירה היסטורית קצרה על רעידות האדמה בארץ ישראל, חלק שני תיאור הרעידה, לקוח ברובו מן העיתונים. חלק שלישי ביאור התופעה וקצת פטפוט. בערב אני משתעמם לגמרי. אחרי עבודה פחות או יותר משעממת, נחוץ לטייל קצת ולנוח קצת. ואת הדבר הזה עדיין לא מצאתי במודנה

יום א’ 14.8.1927.קם אני, אם גם לא מאוחר ביותר, בין 5-6, מתלבש לאט, אוכל ארוחת בוקר קבועה: חלב טוב ולחם עם חתיכת גבינה. אחר כך יושב וכותב דבר מה על הרעש שבארץ ישראל. זוהי מן כתיבה בטלנית, חסרת חיים, אבל בכל זאת המלאכה הולכת ונעשית…את החיבור על דבר הרעש האחרון בארץ ישראל, גמרתי כבר, ואפילו הכינותי מפית סכמתית המציגה בעיגולים שחורים את חוזק הרעש בכל נקודה ונקודה. עתה יושב אני להעתיק את החיבור לנקי, בכדי לתתו לתקנו לסטפאניני. בינתיים אתחיל את עבודתי על חולות הארץ, עבודה שתארך ימים אחדים.”

את המשך הקיץ והסתו, ניצל נתן שלם לא רק לכתיבה, ולעבודה במעבדות המכון הגיאולוגי במודנה, אלא גם השתתף בכנס גיאולוגי-גיאומורפולוגי בצפון איטליה, שפותח לפניו תחום עניין חדש, שיביא איתו לארץ: גיאומורפולוגיה